מרץ 16 2015

ההשפעה ה"מצמררת" של כנסיית הסיינטולוגיה

באנגלית: Scientology’s Chilling Effect

שפירושו: השפעה מאיימת או משתקת, דהיינו, מונעת פעולה או גורמת פחד.

 

Joe Noceraמאמר מאת ג'ו נוסרה

(המאמר שלהלן התפרסם ביום 24 פברואר 2015 בעיתון המוביל בארה"ב, הניו-יורק טיימס. המאמר התפרסם בעקבות הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי אודות סיינטולוגיה, "להגיע לקליר", במקור: Going Clear. )

 

כשהייתי כתב במגזין Fortune בשנות ה- 1990, אחד העמיתים שלי במגזין היה כתב בשם ריצ'רד בהאר. היה לו מנעול מיוחד על הדלת, ואפילו לאיש הניקיון הוא לא הרשה להיכנס כדי לרוקן את פח האשפה שלו. הוא השתמש בטלפון סודי, שאותו הוא החביא במגירת השולחן, כדי שלא יהיה ניתן לצותת לשיחות שהוא מבצע למקורות שלו.

בהתחלה, חשבתי שהוא סתם פרנואיד. אבל עד מהרה גיליתי שהוא נעשה פרנואיד מסיבות טובות. במאי 1991, כאשר בהאר היה כתב עבור מגזין טיים, הוא יצא בכתבת חשיפה על כנסיית הסיינטולוגיה, וכינה אותה "הונאה עצומה ורווחית אשר מתקיימת באמצעות איומים על החברים בה ועל מעבירי הביקורת עליה בשיטות דומות לאלה של המאפייה".

בהאר מספר שלפני שהמאמר הנ"ל התפרסם, עקבו אחריו בלשים פרטיים, שגם יצרו מגע עם מכרים שלו וניסו לברר האם יש לו בעיות כספיות. הוא סיפר לי שגם לאחר הפרסום של המאמר ההטרדות מהסוג הזה המשיכו   – בשילוב עם תביעה על הוצאת דיבה. למרות שהתביעה סולקה בסופו של דבר, היא התנהלה במשך שנים רבות ועלות ההגנה מפניה הגיעה למיליוני דולרים. העדות של בהאר עצמו באותו משפט ארכה 28 יום. מידע אודות המשפט בין כנסיית הסיינטולוגיה לבין בהאר מופיע כאן.

אלכס גיבני - במאי ומפיק אמריקאי של סרטים דוקומנטרים

אלכס גיבני – במאי ומפיק אמריקאי של סרטים דוקומנטרים

מה שהזכיר לי את הסיפור הזה הוא הסרט הדוקומנטרי החדש המצוין של אלכס גיבני על סיינטולוגיה, "להגיע לקליר: סיינטולוגיה וכלא האמונה", אשר מבוסס על הספר "להגיע לקליר" של לורנס רייט. הסרט "להגיע לקליר" אשר הוקרן בפסטיבל הסרטים "סאנדנס" בינואר האחרון מתוכנן להקרנה ב-29 למרץ בערוץ הטלוויזיה HBO.

מידע נוסף אודות הסרט ראה כאן ובאתרים שעוסקים בסיינטולוגיה, במיוחד בבלוג של טוני אורטגה.

למעשה, זה כמעט בלתי אפשרי לספר את הסיפור של סיינטולוגיה מבלי להיכנס לנושא של איומים. כפי שמצוין בסרט, יציאה להתקפה כנגד כל מבקר של הכנסייה זה חלק מהדוקטרינה של כנסיית הסיינטולוגיה, שעוצבה על ידי המייסד שלה, רון האברד. לכתבה בלוס אנג'לס טיימס בנושא ראה כאן.

"זוהי האנטי-תזה של הפניית הלחי השנייה", אומר מרטי רתבאן, בכיר רם דרג לשעבר שעזב את הכנסייה בשנת 2004 והיה נתון מאז להטרדות מצד ארגון הסיינטולוגיה, כפי שהסרט מתעד. הסרט גם מספר שוב את הסיפור, אשר פורסם לראשונה בניו יורק טיימס, כיצד בשנת 1993 כנסיית הסיינטולוגיה זכתה במאבק של 25 שנה כנגד רשות מס ההכנסה של ארה"ב, ה- IRS, אשר סירבו להעניק לה מעמד של חברה שלא למטרות רווח. סיינטולוגים הגישו אלפי תביעות, לא רק נגד רשות מס ההכנסה האמריקאית, ה- IRS, אלא גם תביעות אישיות נגד פקידים בכירים ב- IRS, ושכרה בלשים פרטיים כדי לחפש פרשיות מלוכלכות וניהלה נגדם מבצעי מעקב.

UnbreakableCover-e1420813005843

פולט קופר כפי שהיא מופיעה על עטיפת הספר

אבל הסרט לא ממש מתמודד עם הנושא של הטרדות של עיתונאים. אחד העיתונאים הראשונים שיצא נגד כנסיית הסיינטולוגיה, בתחילת שנות ה- 1970, הייתה כתבת עצמאית בשם פולט קופר, Paulette Cooper. הנקמה של סיינטולוגיה הייתה מדהימה. הם הפלילו אותה באיומים לכאורה לשליחת פצצה לכנסייה. התיעודים שהכנסייה ייצרה נגד קופר היו כל כך משכנעים עד שהיא הועמדה לדין והורשעה בשנת 1973. היא זכתה לזיכוי מלא רק לאחר שה- אף.בי.אי. פשט על משרדי הסיינטולוגיה וחשף את המזימה נגדה בשנת 1977.

טוני אורטגה כתב לאחרונה ספר אודות פולט קופר (ראה כאן).

במהלכם של שלושת העשורים הבאים, משנת 1970 עד 2000, התפרסם מספר מועט בלבד של מאמרים החלטיים וחזקים כמו זה של בהאר. "כל מי שכתב על סיינטולוגיה ידע שהוא לוקח על עצמו סיכון" סיפר לי רייט. יצא לכם לשמוע על "ההשפעה המצמררת"? סיינטולוגיה מספקת דוגמה ראשונה במעלה כיצד התופעה הזאת עובדת.

ואז, בשנת 2009, עיתון ה"טיימס של מפרץ טמפה", The Tampa Bay Times (ששמו באותה שנה היה The St. Petersburg Times), פרסם סדרת מאמרים חשובה על סיינטולוגיה, מבוססת על ראיונות עם פורשים רמי דרג, כולל מרטי רתבאן ומייק ריינדר. רינדר החזיק שנים רבות בתפקיד הדובר הבכיר של כנסיית הסיינטולוגיה. הסדרה הייתה הראשונה לפרסם שלכנסיית הסיינטולוגיה ישנה תרבות מפותחת של התעללות.

למרבה הפלא, הכנסייה לא תבעה על הפרסום.

לקריאת סדרת המאמרים שהתפרסמו ב"טיימס של מפרץ טמפה", ראה כאן.

לאחר מכן, המגזין "וניטי פייר", Vanity Fair, פרסם כתבה ארוכה אודות כנסיית הסיינטולוגיה. כתבה זו יצאה מייד לאחר הפרידה של טום קרוז וקייטי הולמס; קרוז, כמובן, הוא הסיינטולוג המפורסם ביותר מכולם. גם במקרה הזה לא הייתה שום תביעה. (לכתבה של ה"וניטי פייר" לחצו כאן).

מאוחר יותר גם אנדרסון קופר עשה סידרה ב- CNN. ה- BBC הצטרפו גם הם ויצאו בסדרה דומה. גם במקרים אלה: שום תגובה מצד כנסיית הסיינטולוגיה.

כצפוי, כשדיברתי עם הסופר לורנס רייט ועם הבמאי אלכס גיבני, הם אמרו שתגובת הנגד שהם זכו לה, לא הייתה משהו שהם לא יכלו להתמודד איתו. אתר של הכנסייה העלה סרטון שתוקף את שניהם, והכנסייה גם הוציאה פרסומים בעיתון על עמוד שלם שהוקיע את "להגיע לקליר". גיבני אמר לי על כך: "לא ציפיתי לכל כך הרבה ארס", אבל מייד הוסיף, "אני מסתכל על זה כעל פרסומת טובה".

(בהודעה ארוכה, דובר של כנסיית הסיינטולוגיה טען שגיבני "שיקר לנו באופן קבוע", שמרטי רתבאן "השמיד עדויות ושיקר תחת שבועה", ששופט תיאר את בהאר כ"משוחד", ושכאשר הכנסייה מגינה על עצמם מפני ה"תעמולה והקנאות" של גיבני הם פועלים למען אלה אשר "נתונים לרדיפה דתית ושנאה.")

גיבני גם ציין שהאנשים שבאמת רודפים אותם בימים אלה אינם עיתונאים אלא אנשים שעזבו את הכנסייה, כמו רתבאן. רתבאן הסביר לי, שכיום זרם הולך וגובר של אנשים עוזבים ומדברים על מה שקורה בכנסייה, ולכן אין לכנסייה מספיק משאבים כדי לשכור בלשים כדי לתקוף את כל המבקרים שלה. הוא גם מעריך שהאינטרנט פגע בכנסייה, מפני שכיום הרבה יותר פשוט למצוא מידע על כך – ורבים מהסודות לכאורה של הכנסייה מוצגים ברשת כך שכולם יכולים לראות זאת.

"חלק מהמסר כאן הוא שאתה כבר לא צריך לפחד מכנסיית הסיינטולוגיה", אומר רייט.

וזה משהו שכבר מזמן היה צריך לקרות.

 

הערה של עורך הבלוג:

גם בארץ אנשים רבים אשר פורשים מהארגון או כותבים מאמרים אודות סיינטולוגיה חוששים מפני התקפות נגדם. אך המציאות מראה שאין לפחדים אלה בסיס. לכנסייה ישנם מבקרים רבים ברחבי תבל ומשאביה מתדלדלים. בכנסייה יודעים שהמבקרים ברובם אומרים אמת. בנוסף, לקיסר מיסקביג' לא כל-כך איכפת מה מתרחש בפרובינציה רחוקה במזרח התיכון.

לדוגמה, ביום 30.09.2012 התפרסמה כתבה ארוכה בעיתון "הארץ" באנגלית ובעברית. הכתבת, דנה הרמן, סיפרה לנו שבמערכת "הארץ" היו תחילה חששות מפני תביעה של הכנסייה, אך עובדה היא שלא הייתה כל תגובה. (לכתבה באנגלית. לכתבה בעברית.)

מידע מפורט אודות הסיפורים האישיים של משפחות למברגר ופרידמן הופיע בסרט דוקומנטרי מרתק שהוקרן ביום 29.11.2014 בערוץ 10. גם כנגד ערוץ 10 לא נקטה הכנסייה פעולה, מלבד הודעה לעיתונות רפה ושקרית.

הודעה זהה מטעם הכנסייה נשלחה למגזין המושבות שאף הוא פרסם כתבה בנוגע לסיינטולוגיה.

מאחר ואין לכנסייה היושרה להתמודד בגלוי עם חושפי השחיתויות שלה, היא מנסה לפגוע באנשים אלה בדרכים סמויות. בדרך כלל הדבר נעשה באמצעות "הלשנות אנונימיות" לשלטונות. במקרה של למברגר, אשר תבעו את הכנסייה בגין פשעיה, הדבר נעשה בתלונות לעיריית חיפה בגין "עבירות בנייה" של למברגר. כתב התביעה של למברגר נגד הכנסייה מפרט את עובדות העניין, ראה סעיף 25. ניתן לקרוא את מלוא כתב התביעה כאן.

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: