«

»

נוב 08 2012

פלאג- ארגון העל של כנסיית הסיינטולוגיה

המכתב שלהלן הוא מבט מפורט מבפנים של הארגון היבשתי פלאג (המכה של סיינטולוגיה בע"מ בקלירווטר פלורידה) מהזמן האחרון. אודיטור לשעבר ב-RTC ובפלאג, סילביה לורנץ, מספקת תיאור אמין של המצב של תאגיד הסיינטולוגיה.

סילביה היא אודיטור דרגה IX וקצינת דחיסת לימודים בעלת ותק של שנים רבות. אלה שזכו לקבל ממנה שירות בפלאג, ביניהם תמי ודני למברגר, מספרים שהיא אחת מהטובות ביותר שקיבלו מהם אודיטינג.

המכתב מתאר מצבים המוכרים לסיינטולוגים מנוסים יחסית ולכן יש בו שימוש במונחים טכניים וז'רגון סיינטולוגי. השתדלתי לפשט את הטקסט, עד כמה שניתן. לטובת הסיינטולוגים הפחות מנוסים, תמצאו בסוף המכתב מילון מונחים מתומצת. המכתב ארוך אך מרתק וחשוב.                                   -מוטי ויצמן

הנה מכתבה של סיליביה שפורסם ב-1 בנובמבר 2012 (המקור באנגלית):

לכבוד סיינטולוגים עצמאים:

שלום! שמי סילביה לורנץ. התחלתי את דרכי בסיינטולוגיה ב-1978, הצטרפתי לארגון הימי ב-1983 ועזבתי בתחילת 2007.

קראתי בדפי האינטרנט השונים את התיאורים הרבים של החוויות ושל נקודות המבט השונות; אני מבינה אותם.

כולם חולקים נקודה או מסקנה משותפת אחת: הדיכוי מגיע בעיקר מ-COB (יו"ר של תאגיד הסיינטולוגיה דיוויד מיסקביג') ומכמה מהמאמינים שלו.

כעת, אחלוק איתכם את החוויות שלי מנקודת המבט שהייתה לי אז בתור חברת ארגון ימי במשך 24 שנים. השנים שלי כסיינטולוגית ממשיכות להצטבר משום שלא הפסקתי להיות סיינטולוגית; כולנו חווינו את התועלת העצומה שהטכנולוגיה של ל.ר.ה יכולה לספק.

חשוב לי להבהיר שהסיפור האישי להלן נועד לספק את נקודת המבט שלי בקשר ל-RTC, ל-COB ולמאמיניו; הוא לא נועד, בשום צורה ואופן, לכלול את סיינטולוגיה כפילוסופיה או את ל.ר.ה משום שאלה נפרדים הרחק, הרחק, הרחק ממה ש-COB מבצע בתוך ומחוץ לארגונים וכלפי סיינטולוגים באופן כללי.

משאמרתי זאת, הנה הסיפור:

עבדתי ב-RTC בסביבות 84'. ב-87' נסעתי למשרדי RTC בבסיס ההנהלה כדי להחזיר את הסיכה שניתנה לי כשהצטרפתי לאותו ארגון; זה היה בדיוק הזמן ש-ד"מ (דיוויד מיסקביג') תפס שליטה. כל המשרדים היו בלאגן. רוב חברי הארגון הימי נותבו חזרה לארגונים שמהם הגיעו, לפיכך הגעתי לפלאג.

בשנות ה-90' המוקדמות, מנהלים בכירים, כמו גיליום לסבר, ריי מיטהוף, מארק יגר, נהגו לבקר בפלאג; הם נהגו בצוות במקצועיות המאפיינת אותם; הם הקשיבו לצוות, התבוננו במצבים השונים שהתרחשו ושיפרו אותם.

בשנות התשעים המאוחרות, COB נהג לבצע ביקורים פה ושם; באותו זמן, לא הבנתי מדוע היו חברי צוות שנמנעו מלעבור בדרכו. יתכן שזה היה בגלל שהמעטים שנתקלו בו מצאו עצמם מחוץ לתפקידם…

ובכן, הזמן חולף, שנות ה-2000 המוקדמות. בכל יום, כל הזמן, RTC לוקחים יותר ויותר פיקוד. כלומר:

– בכל פעם שמישהו מ-RTC דיבר, החוק היה להיות בשקט.

מקרה ספציפי: במהלך פגישה בארגון המתקדם עם מיסקביג' הוא הפנה שאלה לצוות של הארגון המתקדם שהתכנס שם. חברת צוות אחת ענתה לשאלה. מיסקביג' אמר "מה? את בטח לא למדת את הכובע המלא שלך (fully hatted)". מספר שעות מאוחר יותר, אותה חברת צוות הועברה מתפקידה, אף-על-פי שהיא עשתה עבודה טובה בתפקיד והסטט' שלה היו בדר"כ בעליה.

ככל שהזמן חלף, מנהלים רבים נכנסו ל"ואלנס של RTC" של אכזריות ורשעות.

– הוצבו גדרות ב'גני אסיינדה', היכן שרוב חברי הארגון הימי גרו. שומרי האבטחה התחילו לחקור כל תזוזה פשוטה שכל אחד עשה, כמו "איך זה שיש לך 3 שעות חופשיות?"

– התחילו להופיע הוראות כמו: אסור ללכת ברחובות, אסור לדבר עם אף אחד מחוץ לבסיס. כמו גם: אסורה תקשורת עם הקהל. רוב בעלי התפקידים הטכניים היו מאוד מודעים לכך ששבירת התקשורת עם הקהל ועם אנשים בקהילה תגרום ישירות לירידה במשולש האמ"ת; אבל הוראות שמנוגדות לדבר כה בסיסי כמו תקשורת התגברו עם הזמן.

בעלי תפקידים טכניים ומנהלים בכירים כדוגמת דבי קוק, עבדו כל הזמן כדי למצוא דרכים ופעולות שבעזרתן נוכל איכשהו לספק אודיטינג תקני לפרקלירים ומאידך להגיד לנציגי RTC: "כמובן שהסטט' בשליטה".

ככל שהזמן עבר, מובן שהמצב החמיר:

– אנשים מהציבור ממש אולצו, בעזרת "מילים אדיבות" כמובן, לחזור שוב ושוב לסשן על-מנת לבדוק מחדש שאלה שצוינה לגביה מחט מרחפת כדי לוודא שטכנולוגיה תקנית מיושמת עליו או עליה – האמת הייתה שהמטרה שהוצבה לסטט' ה-VSD (ערך השירותים שסופקו) הייתה חייבת להיות מושגת "על גופתם המתה" – המשפט האהוב של נציגי RTC.

– בכל יום חמישי, אחרי השעה 14:00 כמובן, דירקטור השירותים הטכניים של הארגון המתקדם זימנה את הרצים שלה כדי להביא מהמחסן 25-30 פולדרים, אני לא מגזימה. אבל למה?

כדי לעבור על כל פולדר, דף אחד דף, ולספור מחדש את ה-VSD. ובאופן פלאי למצוא דקות, או אפילו שעות, אשר "פוספסו בעבר" ולהוסיף אותם כעת; זה תמיד הביא את הסטט' של ה-VSD הנוכחי לעלייה. כן, פולדרים מעבר כה רחוק כמו 98', 99' וכו'… פולדרים נסקרו מחדש ותמיד, ללא יוצא מן הכלל, הסטט' של ה-VSD נמצאה בעלייה.

זה התרחש ב-2003, 2004, 2005 והלאה. דוחות ידיעה נכתבו ללא תועלת.

היית צריך להיות טיפש כדי לא להבין כמה דברים – הנקודה לעיל הייתה תמיד קשורה ל-VSD של הטכ' המתקדמת – הסטט' של RTC, זה העניין.

עד יום שישי, כל חבר צוות מסר את מצב הפעולה שלו, עצ"מ (עבודת צוות מושלמת-בקשה כתובה הדורשת אישור- בדר"כ בקשה לחופשה- CSW), תוכנית קרב ומה לא. עד אותו זמן, לצפות ליום שבת שלם חופשי היה נחלת העבר, היית בר מזל עם השגת שעתיים, שלוש או אולי ארבע שעות חופשיות. זה לא שינה אם היית בשפע עם סטט' של 40-50 שעות טובות של אודיטינג.

עד שנות ה-2000 המוקדמות והלאה, הצוות הטכני והצוות של הסמכות ידעו שהם צריכים להמתין עד שבת בצהריים כדי לראות עם העצ"מים שלהם אושרו. הכל היה תלוי בדבר אחד: אם הסטט' היומי של הטכ' המתקדמת היה בירידה עד יום שישי בערב, כל העצ"מים היו מבוטלים. לעיתים, בשבת, בדיוק כשעמדת לצאת לשעתיים החופשיות שלך, דירקטור התהליכים היה מגיע לבשר לך שהוא מאוד מצטער אבל "כל החופשות החלקיות בוטלו"… ניחשת נכון… הסטט' של הטכ' המתקדמת בירידה. מכתבי המדיניות של עצ"מ עברו התעלמות – לא היית מעז לשאול את המזכיר הטכני באיזה מכתב מדיניות הוא השתמש כדי לבטל את העצ"מ שכבר אושר.

סטטיסטיקות – לחבר הצוות האינדיבידואל לא הייתה יותר סטטיסטיקה אישית; ענייני הארגון טופלו אך ורק בהתבסס על הסטט' של הטכ' המתקדמת – לוחות זמנים, שעות חופשיות, מצבי פעולה, גליונות זהובים (הוראות אתיקה אשר מודפסות על דפים צהובים), מצבי חירום, הכל היה מבוסס על אותה סטט'.

מה שהכי ביאס אותנו לא היה אפילו הביטול של ימי חופשה בשבתות. זה היה ההפרה המתמשכת של מדיניות בסיסית כגון: התפוקה שלך, הסטט' שלך, מצב הפעולה שלך, הפרסים או העונשים שלך.

היבט מדהים אחר של זה היה לראות את נציגי RTC, כמו טיי ווב, מריץ את לוח השיבוץ של האודיטינג. הוא היה שם מוודא שהפרקלירים שקשורים ליעד של ה-VSD היו ראשונים בתור. זה לא שינה אם הפרקלירים האחרים קיבלו רק סשן אחד ביום הקודם. לא, נציג RTC היה מזיז את התוית עם שם הפרקליר כדי שהיעד של VSD יושג קודם כל.

יום אחד, אחרי שראיתי את ווב עובד על לוח השיבוץ של הפרקלירים במשך יותר משעתיים, שאלתי את עצמי: אם הוא מריץ את לוח השיבוץ, מי שומר על סיינטולוגיה פועלת? האין זו המטרה העיקרית של RTC?

מנהלים בכירים – הם נהגו להיות מסורים, מקצועיים, ישרים, לעבוד תמיד איתך ועם שאר הצוות על איך לטפל בדברים; כאשר RTC נכנסו יותר ויותר לתמונה… בחלוף השנים מ-2000 ל-2006, מנהלים הפכו לאנשים נואשים שרק צועקים על הצוות ודורשים לעמוד ביעד של ה-VSD. כמו דוני וובסטר שנהג להשליך עליך חפצים כשדיווחת לו שלפרקליר נגמרו השעות ושצריך לרשום אותו מחדש לפני שיהיה ניתן להכניס אותו לסשן. בתחילת שנות ה-90 הוא היה מסכים לקבל זאת. אחרי 2000 הוא ואחרים הפכו לכחולים מזעם, צורחים: "איך אתה מעז לא להיכנס לסשן רק בגלל איזה מכתב מדיניות שולי" וכדו'.

נציגי RTC היו מגיעים באופן שגרתי ל"דיבור קולני" כלפי בכירים כמו ג'אנט הרינג, דבי קוק ואחרים; זה הכעיס אותי ואת שאר האודיטורים. אותם בכירים מעולים ומקצוענים תמיד נתנו גב לצוות של הטכנית ושל הסמכות כמו גם לשאר חברי הצוות. כעת הם נשארו להתמודד עם הדרישות התמידיות לסטט' של הטכ' המתקדמת ומאידך לנסות למנוע כפייה על פרקלירים ועל אודיטורים לחרוג מהטכ' בשביל להעלות את הסטט' הזאת.

קציני אתיקה הפכו להיות "צייתנים עיוורים", תחת הנחיות של RTC כמובן. בוא נאמר שמספר אודיטורים היו במצב פעולה 'שפע' משום שהגיעו ל-50-60 שעות באותו שבוע. זה דווח, כרגיל, ביום חמישי אחרי 14:00. עד השעה 20:00 או עד יום שישי ב-10:00 "נזיפות" באמצעות גליונות זהובים הונפקו על כל האודיטורים (ללא התחשבות בכך שבשבוע הקודם הם נתנו 50 שעות) שהספיקו לעשות רק 3-4 שעות עד שישי בבוקר… זה היה נחשב לסטט' יורדת, ומצב פעולה אי-קיום היה מוטל, אחד אחד, על כל אחד מהאודיטורים שלא סיפק מעל 7 שעות עד אותו זמן (משעה 14:00 ביום חמישי עד למחרת בבוקר). על פי מדיניות סטט' של 35 שעות בשבוע נחשב למצב פעולה נורמלי ו-40 שעות למצב פעולה שפע. מעולם לא ראיתי שמכתב המדיניות הזה בוטל, אבל הפסיקו להתייחס אליו.

כן, אני יודעת שזה עלול לפגוע ב-VSD של הטכ' המתקדמת אם יתירו לשעות אודיטינג לרדת, אלוהים ישמור!

עצ"מים (CSWs)… נחשו מי היה המאשר הסופי בשביל 3-4 שעות חופשיות? נכון-RTC, אלה היו אלסי טאקר, פרנסין לדוכר או מי שהיה בתמונה.

שוב, אם RTC היו צריכים לאשר חופשות של ימי שבת, מי ישמור על סיינטולוגיה פועלת?

לא רק זה, מכתבי המדיניות לגבי תבנית הארגון נרמסו. אם נציג RTC הריץ את לוח השיבוץ או הסתובב במחלקות האודיטינג (HGCs) לוודא שאודיטורים נמצאים בסשן. כל זה בעוד שלא הוטל מצ"פ 'סכנה' לצוות או לאיזור שנעקף – התוצאה תהיה מצב פעולה של 'אי-קיום' לאותו חבר צוות או איזור. מכיוון שהמצב הזה נמשך שנים, ומכיוון ששום מצב פעולה 'אי-קיום' לא יושם, חבר הצוות והאזור שקעו למצבי פעולה נמוכים יותר; זאת הדרך היחידה להסביר כיצד בכירים בדיביזיה הסכימו עם המצב ושיתפו פעולה עם דחיפת סטט' כה מאסיבית.

כזאת משמעותית הייתה האובססיה לסטט' הזאת שקציני אתיקה, סגל האתיקה של פלאג ונציגי RTC הסתובבו כל היום סביב מחלקות האודיטינג כדי לוודא שפרקלירים מקבלים אודיטינג אינטנסיבי. להכניס פרקלירים לסשן זה לא התפקיד של קצין האתיקה ופחות מכך של RTC.

לעשות אדמין של סשנים בין הסשנים כפי שרשום בעלונים הטכניים? בשום אופן אדוני; זה נחשב אדמיניסטרציה וזה מעכב ייצור. כך מפקחי מקרים ומפקחי מקרים בכירים הוצפו בכל הפולדרים מהאודיטורים בשעה 22:00 או מאוחר יותר. מיותר לציין שהם בקושי ישנו.

איכשהו, אנחנו האודיטורים, פיתחנו טריקים כמו להשאיר את השלט "בסשן" כך שנוכל לעשות אדמין לסשן הראשון; אבל לדאבוננו לעיתים נתפסנו והסגן של המזכיר הטכני בעצמו היה יוצא לאזור ההמתנה, מבקש מהפרקליר לבוא איתו בזמן שהרץ הטכני היה חוטף לנו את הפולדר שעבדנו עליו ומעביר לנו את הפרקליר שאותו בכיר ליווה אלינו לחדר.

הפרקליר עייף – לא, זה לא שיקול למרות תקנון האודיטור. הדירקטור לשירותים טכניים היה מוודא שדוחפים לפרקליר חטיפי אנרגיה, שהוא תופס תנומה של 10 דקות, עושה הליכה קצרה. כל דבר שנחוץ, הכל למען הסטט' האלוהית כמעט של טכ' מתקדמת.

ובכן, הפרקליר יושב, בדיקת המטבוליזם נכשלת, פרקליר ואודיטור מסכימים לוותר על הסשן ולהעבירו למחרת. הם יוצאים לאזור ההמתנה ושם מיד ניגש אליו הדירקטור לשירותים טכניים או מישהו בכיר יותר. באמצעות ריצוי מוסווה מבקשים מהפרקליר להתלוות אליהם ועושים כל דבר כדי להשיג 'סשנביליטי'.

אבל היה טריק חדש שאנחנו, האודיטוריום, פיתחנו: בזמן שהפרקליר היה לוקח נשימה עמוקה (בדיקת מטבוליזם), היינו מניחים את האגודל בחוזקה על הטון ארם; היינו צריכים לשבת בתנוחה מסויימת כדי להסתיר את הטון ארם מהמצלמה. אז כשהפרקליר לקח נשימה עמוקה הזזנו בזהירות את הטון ארם כדי למנוע מהמטבוליזם להופיע על המסך שבו היו צופים המזכיר הטכני, הדירקטור לשירותים טכניים ואפילו נציג RTC. הם היו מחכים לבדיקת המטבוליזם כדי להתחיל לספור את הדקות שנחשבות ל-VSD.

מגעיל!!! לא יאמן!!! כן, אבל לא הייתה לנו ברירה. או שעשינו את הטריק הזה או שנתנו אודיטינג לפרקליר שהוא לא 'סשנבל' שנעשו לו כבר 3 נסיונות או יותר לקבל מטבוליזם והוא היה בבירור לא 'סשנבל'. ככל שהדבר היה תלוי באודיטורים, העדפנו לדבוק בתקנון האודיטור.

אנחנו, האודיטורים, עשינו את זה וכל דבר אחר שהיה נחוץ כדי לאפשר לפרקלירים היקרים שלנו ללכת למיטה ולנוח וכדי למנוע את ההטרדה האיומה שלה הם היו נתונים.

נראה שהנקודות האלה זניחות בהשוואה לחריגות העצומות שמתבצעות על-ידי COB; אף-על-פי-כן, צרף את זה לכל אודיטור, כל פרקליר, כל מפקח מקרים, לא רק בפלאג אלא בכל רחבי העולם ותקבל אסון גדול – אתה עוסק פה בעניינים של.ר.ה החשיב לנקודות מפתח בסיינטולוגיה: יישום פשוט והגון של טכנולוגיה וסגל של הדיביזיות הטכנית והסמכות שיכולים לספק באופן תקני כך שנקבל פרקלירים מרוצים ואודיטורים שהוכשרו כהלכה.

כעת, האירועים – זה נכון מה שהציבור מתאר באינטרנט: אלפי חברי ארגון ימי ממש התנפלו על הציבור אחרי כל אירוע. זה כלל את הצוות של פלאג וגם את כל חברי הצוות של ארגונים אחרים שנמצאים בהכשרה בפלאג. לפני אירועים וגם כפעמיים בשבוע, כל הצוות של פלאג נאסף באודיטוריום כדי לתרגל: 1. לא לתקשר עם הציבור כי זה יצר ידידות וזה לגמרי לא בא בחשבון. 2. לשאול כל איש מהציבור רק "מזומן או כרטיס אשראי?" בעת שמוסרים להם שקית עם חומרים שרק יצאו לאור באותו זמן.

מאוחר יותר התווספה לכך ההוראה להגיד לכל פרקליר אשר לו נתת אודיטינג לקנות, לתרום וכדו'; כן, לפני בחינה של סיום סשן או אחריה. לא מתקבל לחזור לפרקליר הבא מבלי שמכרת משהו או שלפחות ביקשת.

לילות מאוחרים נצחיים לתרגולים, טלפונים לזימון הציבור, כתיבת מכתבים, מכירה ומכירה מחדש ושוב מכירה של הוצאות לאור חדשות.

סשנבל? אף אחד לא היה.

אותם לילות ללא שינה תמיד הוקדמו בתזכורת לכל הצוות ש"COB הוא כה מסור שהוא עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע".

ובכן, אני וחברי צוות אחרים חשבנו ולעיתים לחששנו בינינו: "טוב, זאת הבעיה שלו והמשחק שלו. אני מסרב לקחת את ההוויה שלו או לפעול כמוהו. אם הוא רוצה לעבוד כל כך הרבה, שיהיה, זאת החלטה שלו; זאת לא הבחירה שלי".

ל.ר.ה עבד כמה שהוא רצה אבל הוא מעולם לא דחף את זה מול הפרצוף של אחרים או דרש מהם "כולכם צריכים לעשות את זה"; הוא היה עצמו ויותר מכך, הוא אפשר לאחרים להיות עצמם.

במקרים האחרונים שתיארתי לעיל, אני גאה לאמר שהפרתי כל "הוראה" – מעולם לא דרשתי מפרקליר שלי לקנות או לתרום, במיוחד אם יצאנו מסשן; תמיד שוחחתי עם הציבור אחרי אירועים ולעזאזל עם 'מכירה מרסקת'.

עניין שקשור לאירועים: אחרי שיצא הוידאו שבו תום קרוז מדבר על שמירת סיינטולוגיה פועלת (KSW) וכדו', פתאום נציגי RTC התחילו לעשות בדיקות כוכב על KSW#1. זה היה בעקבות כך שקרוז הזכיר את מכתב המדיניות הזה והרעיון ש"אם תום קרוז אמר את זה, זה מסר חשוב, וכל הסיינטולוגים צריכים לוודא שאין להם שום מילים לא מובנות ב-KSW". נציגי RTC הסתובבו בעצמם בכל מקום ועשו בדיקות כוכב על המ"מ למרות שהיו מבהירי מילים זמינים ויש גם את האפשרות של ציוות תאומים לפי העלונים הטכניים של רון.

באופן דומה, תום קרוז הזכיר משהו על מצב מפ"ל. אחרי זה, לפחות אחת מהפרקלירים שלי, נדרשה לעשות מחדש את קורס מפ"ל/ אדם מדכא. היא טענה לקצין אתיקה שהיא כבר עשתה את הקורס 3 פעמים; זה לא שינה. "זאת הוראה שצריך לציית לה כי תום קרוז הזכיר את זה". בסוף, אמרו לה שהאתיקה שלה חורגת והכריחו אותה לעשות את הקורס בארגון טמפה (אנחנו יכולים לשער שעל כך יכלו לפרסם ש"קהל רב מגיע לארגון טמפה")

ואל תבינו אותי לא נכון, טום קרוז הוא שחקן קולנוע מצוין. אבל עד כמה שידוע לי ל.ר.ה הוא המקור, לא?

זמן לימודים – מובן של-RTC היה זמן לימודים. גם לחלק מהבכירים ולצוות האדמין. אחרי הכל הם התחילו ב-9:30 ישר לחדרי הקורסים והתחילו בתפקיד שלהם ב-12:00. זה בסדר, זמן לימודים זה עפ"י המדיניות, אבל…

…מדיניות חדשה צצה "אודיטורים לא לומדים, בפרט אם יש להם התמחות לא גמורה. בנוסף, הם בדר"כ מקבלים דחיסת לימודים וזה נחשב כזמן לימודים" – בשום מקום ל.ר.ה לא כותב את זה.

F/Ns – ההצהרה של COB ש"כל קריאה שגויה של FN היא מדכאת ותמיד דורשת, לכל הפחות, הטלת מצב פעולה מועדות" הובילה לדבר הבא:

מצד אחד יש את היעדים לסטט' של טכ' מתקדמת שמחייבים חזרה מהירה לעבודה ומאידך יש דחיסת לימודים תקנית.

פתרון: משום שקיבלת את הוראת הדחיסה שלך שמתחילה ב-"קודם לקצין האתיקה, יישום מצב פעולה 'מועדות' על קריאה שגויה של F/Ns" – היית יושב וכותב ברובוטיות את צעדי 'המועדות' שלך.

זה היה כל-כך, כל-כך, כל-כך שיגרתי שאחרי חצי שעה כבר היית מספיק לאסוף כמה תריסרי חתימות מחבריך האודיטורים שהיו מאוד מתורגלים במצב הזה.

עם הזמן, אודיטורים ננזפו על-ידי קציני אתיקה ממהרים, שבתורם נרדפו על-ידי מנהלים של הדיביזיה הטכנית בדרישה להחזיר את האודיטור לעבודה. בו-בזמן, במחלקת האודיטינג, נציגי RTC דרשו ממנהלים שהיו בסביבה "איך זה שהאודיטור נמצא עדיין בדחיסת לימודים?"

דבי קוק, באותו זמן כבר הקפטן של פלאג, נקראה תכופות ל-HGC כדי לפתור את העיכוב במתן שירותים עם המטרה לדאוג שהסטט' של RTC יהיו בעלייה. יתכן שהיא העדיפה לבצע את תפקידה, אבל זאת הייתה הוראה של RTC, אתם מבינים?

איזה בזבוז, מנהלת בכירה, כה יוצאת דופן, נקראת לעשות את התפקיד של דירקטור השירותים הטכניים או של דירקטור התהליכים. באמת, איזה בזבוז!

בגלל שעבורינו, האודיטורים, לא היה זמן לימודים, מצאתי פיתרון: להתעורר ב-6:00, להגיע לבסיס בסביבות 6:30 וללמוד בעצמי את הטכ' של ל.ר.ה עד 8:00.

לאחר מכן הקדימו את לוחות הזמנים כך שבמקום להתחיל לתת אודיטינג ב-8:00 – 8:30, נדרשנו להתחיל ב-7:00 – 7:15. לא הייתה לי יותר אפשרות ללמוד יותר וזה היה הסוף של זה.

ידעתי שיש לי את הזכות המלאה ואת הבחירה לעשות את הגשר שלי – זה דוכא והחלטתי שלעזאזל עם זה. הצטרפתי לארגון הימי כדי לספק טכנולוגיה לציבור כדי שהם ישתפרו. לא הצטרפתי כדי להיות העבד של אף אחד, והרבה פחות מכך כדי לתרום לדחיפת הסטט' המתמשכת הנוראית והקרימינלית הזאת.

נראה שבסטט' של RTC מעולם לא נלקח בחשבון מה הציבור ציפה והיה ראוי לו; הדבר שטכנולוגיה תקנית הייתה אמורה לספק: החלטיות עצמית, כוח בחירה והזכות לחיות את חייהם כפי שהם רוצים.

אז, כתבתי את העבירות והנצירות שלי והרגשתי טוב. הייתי נקייה בעיני עצמי ויכולתי להגיד זאת בגאווה ל-ל.ר.ה.

נהייתי "חולה, מאוד חולה" ומחוץ לתפקיד בטיפול קצין הקישור הרפואי. ואז במכוון, השתמשתי במצבי כדי להישאר הרחק מהבסיס.

אבל, בעודי מחוץ לבסיס, במקום שבו עוד 5-6 אנשים טכניים מלבדי היו מטופלים עם כל-מיני מחלות, הבנתי שאני לא חוזרת. אני פשוט לא עבד ואני לא יכולה לתת אודיטינג רק בשביל VSD במקום אודיטינג עבור הפרקליר.

היו לי שתי אפשרויות: להעביר שנה או יותר עם מטחים של מצבי פעולה לא נכונים ולהיות על בדיקות ביטחון לעד, או לנצל את המצב שלי כדי לעזוב מיד.

ידעתי מה היה נחשב "איום לבסיס". עד אותו זמן, שלושה אודיטורים השתמשו בזה והוצאו במהירות מהבסיס. אז בחרתי בדרך הזאת. באופן מאוד מודע ומכוון העמדתי פנים שהייתי כך וכך במצב רע, ובצ'יק "עזרו" לי לעזוב. שנה לאחר מכן שלחו לי בדואר את רשימת הדרישות הרפואיות שיאפשרו לי לחזור לארגון הימי.

הקשרים שלי הם כאן במקסיקו סיטי, אז נסעתי חזרה הביתה, החלמתי מה"מחלה הנוראית" שלי תוך פחות משבועיים. השגתי תעודת זהות וכל מה שצריך והמשכתי בחיי. מאז לא חליתי אפילו פעם אחת!

הזדעזעתי לגלות את העולם בחוץ – שום דיאנטיקה, שום ארגונים, שום סיינטולוגיה, שום ספרים בחנויות, שום פרסומות ברדיו או בטלויזיה; בקושי מישהו שמע על סיינטולוגיה; ולי היה הרושם שחצי מהעולם כבר סיינטולוגים. רעיון כוזב שפורסם באירועים כמובן.

לקח לי כשנתיים לשבור לחלוטין את ההרגל "להסביר" כל דבר שעשיתי; בארגון, אפילו יציאה לשירותים בין סשנים דרשה הסבר והצדקה כלפי דירקטור התהליכים או קצין האתיקה שהסתובבו בשטח כל הזמן. לפעמים גם כלפי נציג RTC שבמקרה היה בסביבה.

מאז שעזבתי אני נזכרת פעמים רבות בחברים הותיקים שלי, בעיקר האודיטורים, אודיטורים דרגה XII, מפקחי מקרים, מפקחי מקרים בכירים וקציני דחיסת לימודים – לרובם הייתה במקור מטרה טהורה לספק טכנולוגיה תקנית – רובם אנשים מדהימים. עמוק בתוכי ידעתי שאני לא היחידה שרוצה לעזוב את הסצנה המדכאת הזאת, וחלק מאיתנו רמז על כך פה ושם; אבל ידעתי גם שלרובם חסר האומץ לעשות את זה בכל דרך אפשרית.

הגרוע מכל היה לראות את הציבור עובר מניפולציות, מצוּוֶה לעשות כך או כך, ההחלטיות העצמית שלהם עברה התעלמות מוחלטת. מה שהציבור הגיע להשיג באמצעות הטכ' של ל.ר.ה לא סופק. הציבור קיבל שקרים מקציני אתיקה, מנהלים, רשמים; טכנולוגיה תקנית הפסיקה להיות הדאגה. מכירות הפכו להיות השליחות העיקרית של כל חבר צוות.

סיינטולוגים ותיקים נלחמו קצת; לקהל החדש לא היה מושג לאיזה בלאגן הם נכנסו.

אם מישהו מהציבור קרא רומן או עבד על המחשב שלו בזמן שהמתין לסשן, הוא או היא התבקשו להניח את זה בצד ולתפוס ספר של ל.ר.ה. כל דבר אחר לא התקבל. זה לא שינה אם אותו אדם כבר קרא את כל הספרים של ל.ר.ה או אפילו אם הוא היה אודיטור. ל.ר.ה לא היה פועל כך, הוא היה מאפשר לאותו אדם לחיות את חייו.

שימוש במחשב באזור ההמתנה לא היה נחשב לאתיקה חורגת בעיני ל.ר.ה. לעולם. האמינו לי.

ארגון השליחים של הקומודור הפך לשליחים שרצים כדי לוודא שהסטט' בעלייה. הסטט' של RTC – הבוס שלהם.

מעמדם של בכירים הוחלש, ג'נט הרינג, דבי קוק. לא הייתה דרך להילחם בלחץ של RTC ולשמור על טכ' סטנדרטית או להריץ את הארגון. בנוסף, כל החלטה הייתה חייבת לקבל אישור של נציגי RTC.

הרבה מנהלים בדרגה נמוכה יותר נכנסו לדמות של RTC – צועקים ומבזים כל מכתב מדיניות של ל.ר.ה שעמד בדרכם להעלות את הסטט'.

חברי צוות אחרים כמו אחראים על לוח השיבוץ, רצים וכו' היו כל-כך, כל-כך עייפים שאפתיה הפכה להיות הטון הכרוני שלהם.

מבנה הארגון נרמס; רמת ייצור וסטטיסטיקות אישיות של חבר צוות עברו התעלמות; הכל נעשה ופעל רק בהתבסס על הסטט' של RTC.

או… אני זוכרת שבשנה אחת הוכרזו 6-7 'מצבי חירום' – הכי הרבה אי-פעם! בושה – זה לא תאם לסטט' של אף אחד!

בנוגע ל-COB ול"בור". כן, זה ממשי. זה הזכיר לי מקרה בשנות ה-90 המאוחרות. פגישה שהתקיימה איתו ועם צוות הארגון המתקדם; שוב הוא אמר משהו, אחד מחברי הצוות אמר משהו. ואז, COB לקח את אחת מהאבנים הגדולות שמשמשות בערכות ההדגמה וזרק אותו בעוצמה על אותו אדם. במזל הוא הצליח לחמוק מכך בשלום. התנהגות מעניינת שבאה ממי שנחשב לבכיר ביותר בארגון הימי.

אם להשוות את ההתנהגות שלו עם זאת של מנהלים מקצוענים אמיתיים כמו מר היבר ג'נץ, מר גיליום לסבר, מר מיטהוף, מר יגר ורבים, רבים אחרים.. למעשה, לא ניתן לעשות השוואה כזאת. הפער הוא פשוט גדול מדי בכדי אפילו לחשוב על השוואה.

איך מיסקביג' יכול לקרוא לעצמו חבר ארגון ימי אם הוא משתמש במיליונים שהגיעו מכיסם של קהל המאמינים כדי לקנות מכוניות, בגדים ולחיות כמו, אלוהים יודע מה!! די והותר נאמר על האדם המטורף הזה; לא שווה להקדיש לו תשומת לב נוספת.

לא, עדיף שנזכור את ל.ר.ה שכל מה שהוא רצה הוא שהאדם יחזיר לעצמו את ההחלטיות העצמית ואת כוח הבחירה; זכרו את המנהלים האמיתיים של הארגון הימי, את הצוות שהצטרף עם הלך הרוח של שימוש בטכ' ואדמין סטנדרטיים. את האודיטורים ומפקחי המקרים האמיתיים והנהדרים, מפקחי הקורסים והצוות של הטכנית ושל הסמכות שיודעים מה טכ' תקנית יכולה ליצור; מוטב לתת תשומת לב לאלה שהם אמיתיים כלפי עצמם.

בואו נוקיר תודה לכל האנשים מהציבור, שכל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד, שגילה את סיינטולוגיה, ראה דרך לשפר מצבים והחליט להשתתף בפעילות של ארגונים ולקבל טכ' תקנית וללמוד אותה.

הבה נזכור עובדה נוספת. ל.ר.ה הוא המקור וסיינטולוגיה עובדת כאשר היא מיושמת באופן תקני. זה כולל עלוני מהש"ה וגם מכתבי מדיניות של מהש"ה.

בואו נמשיך עם התנועה העצמאית של סיינטולוגים שנמצאת כעת בהתקדמות טובה. בואו נמשיך בחיינו תוך שימוש בסיינטולוגיה; הפעולה שתביא תועלת לאדם עצמו ולאחרים. בואו נניח לפושעים לשקוע לעולם של שכחה שממתין להם ובו הם יהיו לנצח.

לנו הסיינטולוגים יש דברים יותר טובים לעשות.

והאמת, אל אף שנלחמים בה, תמיד תנצח בסופו של דבר. ל.ר.ה

מאחלת לכם כל טוב,

סילביה לורנץ

מילון מונחים:

RTC – Religious Technology Center – המרכז לטכנולוגיה דתית. הגוף שאמור לשמש כמשקיף חיצוני ולשמור את סיינטולוגיה פועלת על-ידי הבטחת השימוש הטהור והאתי של הטכנולוגיה של דיאנטיקה וסיינטולוגיה.

COB – Chairman of the Board – יו"ר מועצת המנהלים של RTC, דיוויד מיסקביג'.

סטט' – סטטיסטיקה/סטטיסטיקות. מדד/כמות של תפוקה בזמן מסוים בהשוואה לזמן מוקדם יותר.

דיביזיית ההסמכות – החלק בארגון סיינטולוגי שאחראי על בקרת האיכות של הארגון, על הכשרת הצוות הטכני ותיקונו במקרים של ליקוי כזה או אחר.

דחיסת לימודים – פעולה של דיביזיית ההסמכות שבה מתקנים איש צוות שנמצא ליקוי כלשהו במילוי תפקידו. זה נעשה באמצעות לימודים ותרגול של הידע הנחוץ כדי לשפר את ביצועיו של אותו חבר צוות.

ארגון מתקדם – ארגון שבו מעבירים את הרמות הגבוהות של הגשר. לעיתים, המונח מתייחס לחלק בארגון שבו מעבירים רמות אלה.

VSD – Value of Service Delivered – ערך השירותים שסופקו. סטטיסטיקה שמודדת את השווי הכספי של שירות שסופק. מדובר בשירות שנרכש והתבצע ולא שירות שנרכש וטרם סופק.

CSW – Completed Staff Work – עצ"מ – עבודת צוות מושלמת. בקשה של חבר צוות מבכיר לאשר פרויקט או כל פעולה כלשהי. הבקשה צריכה לכלול פרטים שישמשו את הבכיר להחליט אם לאשר את הבקשה או לא. לרוב, משתמשים במונח CSW לתאר בקשה לחופשה.

KSW – Keeping Scientology Working – שמירת סיינטולוגיה פועלת. לרוב הכוונה למכתב מדיניות משנת 1965 שזהו שמו. מכתב שאותו לומדים בתחילת כל קורס בסיינטולוגיה. המכתב מתאר ומדגיש את החשיבות של שמירה על טכנולוגיה תקנית והיצמדות לכתבים המקוריים של רון, ללא שינוי.

%d בלוגרים אהבו את זה: